איזה כיף שהקטנטנים שלנו מגלים עצמאות ורוצים לעשות דברים לבד! אני מאמינה גדולה במשפט” אמא תעזרי לי לעשות זאת בעצמי” ( או אבא כמובן..)
בעקבות הקורונה והשיבוש בסדר היום הקבוע שלנו התחלתי להתקל בהרבה שינויים התנהגותיים שנבעו בעיקר מתסכול ולחץ מהלא נודע והלא קבוע. למשל אין מסגרות וחוגים…המשחקיות שכה אהבנו נסגרו וכמובן המפגשים החברתיים צומצמו או בוטלו.
כל זה הוביל אותי למחשבה איך אני עושה בבית סדר כזה שהילדונת שלי גם תרגיש עצמאית וגם תיהיה גאה בהישגים שלה וכל זה יהיה גלוי ותלוי כך שכולנו נוכל לראות ולשבח.
הגעתי למסקנה שטבלת סדר יום היא אופצייה נהדרת לעשות לכולנו סדר ויזואלי ומחשבתי וכמובן לעודד עצמאות בבית לטובת כולנו.
ריכזתי 5 טיפים שבאים יד ביד עם טבלת ההתארגנות ועושים קצת סדר, הטיפים ישחררו לכם לפחות 5 דקות בשעה כי הילד או הילדה שלכם יתחילו וירצו לעשות דברים לבד.

1.תציעו עזרה אך אל תעשו במקומם

נתחיל עם הטיפ הכי קשה! כמה זה מתסכל לעמוד ליד הפעוט שלנו ולחכות עד שיסגור את הבקבוק לבדו כשבדיוק צריך כבר לצאת מהבית? איך הינו רוצים לחתוך בשבילו את השניצל כשרואים שהוא נאבק איתו בריכוז או למשל פעולה ממש פשוטה בשבילנו כמו קילוף בננה שלוקחת לו 5 דקות? אז מה כן לעשות? אפשר להגיש את הבננה שלמה ולא מקולפת ולראות איך הפעוט מגיב, אם אינו מנסה לקלף אפשר לשאול אם הוא צריך עזרה ואם כן להתחיל את הקילוף ממש בקטנה ולתת לו להמשיך. להתבונן מהצד איך הקסם יקרה כשיסיים ויהנה בפעם הראשונה מבננה שקילף לגמריי בכוחות עצמו!

 

2.תנו להם לבחור

מי אוהב כשמחליטים בשבילו? בטוח לא הפעוטה בת הרבע לשלוש שלי, לתת לילדים אפשרות בחירה מבין 2 אפשרויות שמקובלות עליכם נותנת להם הרגשה של שליטה אבל במסגרת המותר. במקום לבחור מול ארון של המון בגדים מה ללבוש בבוקר-מה שיוצר תסכול ועודף מידע, יש להציע לילד 2 חליפות שאפשר ללבוש היום וזהו. וזה תקף לכל דבר שקורה ביום שלנו, מה תרצה לעשות אחרי הצהריים? (……?) במקום זאת נשאל, מה תרצה שנעשה? נפסל בפלסטלינה או נשחק בלגו?

3.להתאים את הסביבה לילד ולא את הילד לסביבה

יש הורים שמקווים ואף שואפים שהילד ישתלב בחייהם באופן מוחלט ללא התאמות מיוחדות מצידם, אך כמו שהחיים שלנו משתנים עם בואו של הילד כך גם הסביבה שלנו צריכה להשתנות ויש להתאים אותה לילד. אם זה אומר לא להשאיר דברים שאיננו מרשים להתעסק איתם במקומות גלויים-למנוע את העימות מראש, אם זה אומר תליית מראה בגובה המתאים או הענקת גישה לברז המים ע”י מדרגה ליד הכיור או הארכת הידית  לידיים הקטנות. ארגון של פינת התארגנות בחדרו או במקום נגיש בבית יוצרת אצל ילדנו תחושת שייכות ומסוגלות, מילת המפתח היא הנגשה. כמו כן, תלוי בגיל הילד שלכם כדאי מאוד לשתף אותם במטלות הבית, למשל להחזיר את הכלים למטבח ביום האכילה אפשרי ליישם כבר מגיל הליכה או להציע את המיטה מגיל שנתיים וחצי תלוי בילד שלכם.

4.חיזוקים חיוביים

לפעמים מרוב “לא” לא שומעים את הכן. תנסו לראות האם תוכלו להשתמש במילה “לא” כמה שפחות ביום יום ותראו מה קורה בהתנהלות ובהתנהגות. לתת להתנהגות רצויה מקום ותשומת לב לא פחות מאשר התנהגות לא רצוייה, ואין הכוונה בלהגיד “כל הכבוד” או יישר כוח, דברים פשוטים כמו “תודה ___זכרת להחזיר את הספר למדף”/” ציחצחת שיניים היום ממש כמו ילד בוגר! גאה בך מאוד!”

5.תקשיבו עד הסוף

לפעמים מרוב שהתרגלנו להבין את הקטנטנים שלנו גם במילמולים וגם ללא מילים אנו עושים עבורם דברים עוד לפני שהם מבקשים או לפני שהם מסיימים לבקש או להסביר מה רצונם. ילדים שמתחילים לדבר ולומדים כל יום מילים חדשות רוכשים בטחון בכך שמקשיבים להם, אז פעם הבאה כשנדמה לכם שהילד מנסה לבקש מכם משהו, לפני שתתנו לו את מבוקשו נסו לסיים להקשיב למשפט ואל תשלימו אותו בעצמכם במילים /מעשים.

6.לשחרר

הטיפ האחרון והחשוב מכולם, רכישת עצמאות ובטחון תלויה הרבה בנו, ההורים, ולא בהכרח בדברים שאנו עושים אלא בדברים שדווקא אנחנו לא עושים. כמו למשל, משהו נפל לקטנצ’יק שלכם ועל אוטומט אתם מרימים פשוט כי זה יותר מהר, יותר נגיש או פשוט התרגלתם. או למשל הזהרות חוזרות “אל תקפוץ/תרוץ/תזרוק” וכו’…בגינה למשל נסו להתערב כמה שפחות ולתת לילדכם להבין ולחקור את העולם בעצמו, אלא אם כן הוא מבקש אתכם קרובים וצריך תיווך לסיטואציות וכו’…